פלאפון תקשורת בע"מ נ' שיטרית

החלטה

לפניי בקשה לביטול פס"ד אשר ניתן כאן ביום 6/1/13, ואשר במסגרתו הורה ביהמ"ש על דחיית ההתנגדות וחידוש ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת.

רקע -

המבקש, המתנגד, הגיש התנגדות ובקשה להארכת המועד ללשכת ההוצאה לפועל בחודש אוגוסט 2012, וכבר במסגרת ההחלטה המורה על העברת הדיון בעניינו לביהמ"ש ניתנו הנחיות לפיהן עליו להגיש תצהיר מתוקן – ערוך בכתב יד קריא וברור. על הוראה זו חזר בימ"ש זה במסגרת ההחלטה מיום 17/10/12, ובהחלטה שניתנה כאן ביום 22/11/12, ואשר באה בעקבות בקשה אחרת שהגיש המתנגד כאן, הובהר כי התצהיר שהוגש על ידו במועד זה אינו תואם את ההוראות אשר ניתנו, וניתנה הזדמנות נוספת להגשת התצהיר הנדרש.

המתנגד לא מילא אחר ההוראות – לא הגיש תצהיר מלא ומפורט כנדרש, ערוך בכתב קריא וברור, והתצהירים שהוגשו על ידו לתיק לאחר מועד הגשת ההתנגדות ממילא אינם ממלאים אחר הוראות תקנה 521 לתקסד"א, המבהירה כיצד יש לערוך תצהיר ואשר ממנה עולה כי על התצהיר להיות ערוך בגוף ראשון ולפרט את כל העובדות הצריכות לעניין. כל תצהיריו הבאים של המתנגד נוסחו על דרך ההפניה בלבד, כשהם אינם מכילים כלל פירוט עובדתי.

בשים לב לדברים אלו נדחתה ההתנגדות בהחלטה שניתנה כאן ביום 6/1/13, כחודש לאחר המועד האחרון שנקצב למתנגד לתיקון תצהירו, ומשתצהיר מתוקן כנדרש בושש לבוא.

הבקשה, הערות והארות -

כעת מונחת לפניי בקשת המתנגד לביטול פסה"ד האמור, ובמסגרת בקשתו זו מתאר המבקש כיצד נאלץ להגיע לדיונים בחיפה, וכיצד התברר לו לראשונה בדיון שנערך בבימ"ש השלום בחיפה אודות פסק הדין שניתן כאן.

המבקש עותר לבטל את פסה"ד ולאפשר לו להעלות טענותיו לגופו של ענין כנגד התובענה.

הבקשה בעניין זה אף היא אינה מלווה בתצהיר ערוך כדין, ולמעשה עד לרגע זה לא הונח בפניי כל תצהיר אשר יכיל את טענותיו העובדתיות של המבקש לגוף התובענה. את נימוקי ההגנה, עם זאת, העלה המבקש במסגרת בקשה שהגיש לתיק ביום 20/11/12, במסגרתה ציין בקווים כלליים כי הוא סבור כי התובעת נוהגת בניגוד להוראות סעיפים 51(א) ו-(ב) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982, הואיל ומבקשת לגבות חוב השנוי במחלוקת, ואשר ידוע לה כי אין מקום לגבותו.

בבקשתו עתה מרחיב מעט המבקש וטוען כי הטעות נובעת מאי עדכונה של תוכנית חדשה במסגרתה התקשר עם התובעת, עסקה בגינה היה מקום לחייבו בעלויות נמוכות יותר, ואשר בשל הטעות באי הזנתה על ידי התובעת נדרש לשלם סכומים גבוהים מן המוסכם, ובעקבות כך לבטל את הוראת הקבע שנתן. לשיטתו נציג מטעם התובעת אישר את הדברים ואולם על אף אישור זה הוגשה התובענה דנן.

המבקש, על אף פניותיו הרבות לביהמ"ש לא מצא לנכון להבהיר באיזה אופן לשיטתו מכיל החיוב נשוא תובענה זו סכומים שאין לגבותם, ומדוע סבור כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, כאמור מעלה, וכיצד עשתה כן. למעשה, המבקש אינו טורח לכמת טענותיו להבהיר מהו ההסכם שלטענתו נערך עימו ואשר הופר בידי המשיבה באי עדכון התכנית במחשביה, ומהו הסכום העודף בו חויב.

כל טענות המבקש בהקשר זה - במסמכים שהוגשו לתיק וניתן לקרוא בהם (בניגוד לתצהיר המקורי שכאמור אינו קריא) – נטענו בעלמא ללא כל פירוט מינימאלי ומבלי שניתן יהיה לבחון אותם, וזאת אף בהתעלם מן העובדה שכל אלו אינם מגובים בתצהיר ערוך כדין עד לשעה זו.

התגובה -

הנתבעת הגיבה לבקשה לביטול פסה"ד ועיקר תגובתה מתרכזת באיחור שהיא טוענת כי הנתבע איחר בהגשת בקשתו זו ובפן הפרוצדוראלי של הבקשה.

דיון -

אחרי ששקלתי את הבקשה והתגובה אני רואה לנכון לדחות את הבקשה ואבהיר –

הנתבע הגיש כאמור התנגדותו בליווי תצהיר שאינו קריא כלל. הוראות שניתנו על ידי ביהמ"ש ועל ידי לשכת ההוצאה לפועל להגשת תצהיר מתוקן הגיעו ליעדן – כך עולה מטענות הנתבע ומן העובדה שניסה לתקן את הפגם בדמות הבקשה מיום 20/11/12.

עיון ברישומי המחשב מלמד כי אף ההחלטה מיום 21/11/12 אשר באה בעקבות בקשה זו, ואשר במסגרתה ניתנה לנתבע הזדמנות נוספת לתיקון כתבי טענותיו הודבקה על דלת ביתו – במען שמסר בעצמו בין היתר באותה בקשה.

על אף כל אלו בחר הנתבע להתעלם מהחלטות ביהמ"ש, לעשות דין לעצמו ולהמנע מתיקון תצהירו כנדרש.